שלום נ' יפאורה - תבורי בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

1.בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, לאחר שפורסם ברבים ונתקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

הבקשה עוסקת במיץ עגבניות שמיוצר או משווק ע"י המשיבות, מוכתר על ידן "100% מיץ עגבניות", ולטענת המבקש מכיל בנוסף למיץ עגבניות גם מלח. המבקש טוען כי לפי הסימון על אריזת מיץ העגבניות, כמות הנתרן ל- 100 מ"ל היא 220 מ"ג, בעוד שכמות הנתרן ב- 100 מ"ל עגבניה סחוטה היא 9 מ"ג בלבד.

המבקש טוען כי בסימון הנ"ל פעלו המבקשות בניגוד לסעיף 108.2.2 בתקן ישראלי 357 (מיץ עגבניות), אשר מחייב להוסיף לכינוי המוצר את המלים "בתוספת מלח", ובכך הפרו חובה חקוקה. כן נטען כי המשיבות הטעו את קהל הצרכנים לסבור כי המדובר במיץ שמכיל רק פרי, ללא תוספות.

המבקש הוסיף וטען לגבי העילה האישית ולכך שהבקשה עומדת בתנאי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006, להכרה בה כתובענה ייצוגית.

2.עוד טרם שהוגשו כתב הגנה או תשובה לבקשה הגיעו הצדדים לפשרה, שאלו פרטיה:

א.חברי הקבוצה הם כל מי שרכש מיץ עגבניות שיוצר או שווק על ידי המשיבות במהלך 7 שנים שלפני הגשת התובענה הייצוגית (4.2.2010) ועד יום הגשת הבקשה, 15.4.2010.

ב.המשיבות טוענות כי אין למבקש עילת תביעה, ואף אם היתה כזו – אין היא ראויה להידון כתובענה ייצוגית.

עוד טוענות המשיבות כי במשך כל השנים שווקו את מיץ העגבניות תוך ציון מפורש של נתרן במיץ, 220 מ"ג ל-100 מ"ל. כלומר, לטענתן לא היתה הטעיה, אף לא נגרם נזק.

ג.מעתה ואילך תסמנה המשיבות על אריזת מיץ העגבניות גם "בתוספת מלח" באותיות שגדלן 2/3 מגודל האותיות של שם המוצר, ולא תכלולנה באריזה את הביטוי "100% מיץ".

ד.תוך 30 יום מיום אישור הסדר הפשרה תוגש הודעת המשיבות אליה תצורפנה תמונות מן האריזה החדשה של המוצר.

3.הצדדים המליצו לקבוע 19,000 ₪ גמול לתובע ו- 70,000 ₪ בצרוף מע"מ שכ"ט לבאי כוחו.

4.הצדדים בקשו שלא למנות בודק משום שאין מתעוררת שאלה שבמומחיות, אלא שאלות משפטיות בלבד; משום שההסדר צופה פני עתיד; ומשום שהנזק הנטען הוא נזק בלתי ממוני, ולכן הערכת הפיצוי נשענת על מומחיות משפטית.

5.עמדת היועץ המשפטי לממשלה:

לדעת היועץ המשפטי לממשלה, אין לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו זו, משום שאינו מיטיב עם חברי הקבוצה, אינו מפצה את חברי הקבוצה, ואינו משרת את תכלית התובענה הייצוגית.

הטרוניה היא על כך שלאור התביעה הפרו המשיבות את חובת הסימון לפי סעיף 108.2 בת"י 357 ולפי סעיף 8.2 בת"י 1145 וגרמו בכך להטעיית הצבור, ואם כך – צריך ההסדר לפצות את הקבוצה או את הצבור, ולא את התובע המייצג בלבד, ולמנוע הגשת תביעות של חברי הקבוצה באמצעות הסדר הפשרה. עוד הוסיף ב"כ היוה"מ כי נסוח סעיף סיום התביעות רחב מדי ועלול לכלול גם מקרים שבהם נגרם למי מחברי הקבוצה נזק גוף כתוצאה מצריכת המוצר. לדעת נציג היוה"מ יש למנות בודק, משום שזהו הסדר החובה שבחוק, ורק במקרים מיוחדים יש לוותר על שלב חיוני זה באישור הסדר הפשרה. בהתחשב בהעדר פיצוי לקבוצה ולצבור מתנגד היוה"מ לגמול למבקש ולשכ"ט ב"כ המוצעים בהסדר הפשרה.

6.לאחר שעיינתי בעמדת היוה"מ, אף שמעתי דברי נציגו, החלטתי לדחות עמדה זו.

הטעם לכך הוא שהתנגדות היוה"מ נסמכת אך ורק על הבקשה, ועל בחינת המצב העובדתי והמשפטי כפי שתואר בה. הצדדים הגיעו להסדר פשרה לפני שהמשיבות הגישו כתב תשובה או כתב הגנה. לפיכך יש להקשיב לטעוניהן כפי שהם עולים מהסדר הפשרה עצמו, וגם מתגובתן להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה. המשיבות טענו נגד העילה האישית של המבקש; ונגד טענת ההטעיה נטען כי צוין במפורש בין הרכיבים "מלח" ואף שיעורו המדויק של הנתרן נרשם בסימון התזונתי.

עוד יש להוסיף לאמור את הצורך להוכיח את הקשר הסבתי בין ההטעיה הנטענת לבין הנזק, כפי שנקבע בע"א 458/06 שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (לא פורסם, 6.5.2009).

כל אלו שקולים בני משקל הם, שיש לקחתם בחשבון בעת אישור הסכם הפשרה. שהרי לא הצדדים עצמם, לא היועץ המשפטי לממשלה, ואף לא בית המשפט אינם מסתמכים על דברי אחד הצדדים לתביעה וגוזרים ממנו בלבד את המצב העובדתי והמשפטי.